תכנון ובניה

הנחלות החקלאיות עוברות בשנים האחרונות מהפך של ממש – מדגם מסורתי להעברת פרנסה בין דורות, הן הופכות לנכסים בעלי פוטנציאל אדיר לבנייה, תכנון, פיצול ואף מכירה. כדי לממש את ההזדמנויות הללו נכון ובחוכמה, נדרשת היכרות מעמיקה עם חוקים, רגולציה ואסטרטגיה תכנונית וכלכלית. במאמר הזה תגלו מה באמת עומד מאחורי שינויי המדיניות, מהם מסלולי ההיוון האפשריים, וכיצד ניתן לתכנן את הנחלה כך שתשמש אתכם – ואת הדורות הבאים – בצורה האידיאלית. מהי נחלה חקלאית ומה הופך אותה לכל כך ייחודית? נחלה חקלאית ה

מה מאפיין ליווי עסקאות במושבים, כיצד ניתן להוביל אותם בהצלחה ואיך להתגבר על המגבלות הכוללות מעורבות משפחתית ורגשית? על כך משיבים אנשי המקצוע הבקיאים בתחום בית צמוד קרקע במושב עם גינה רחבה ואפילו בריכה – הוא חלומם של רבים בישראל. אבל בין החלום למציאות עוברים הרבה מאוד חוקים ותקנות החלים על קרקעות במושבים, על ידי מגוון רחב של רשויות – ובעיקר הרבה מאוד כסף. עורכת הדין ונוטריון שרון מאור עוסקת בעריכת דין כבר מעל 25 שנה. היא בעלת משרד בוטיק המספק מכלול שירותים ומתמחה בדיני התכנון

פסק דין חשוב מיום 8.7.2020 שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בלוד אשר התערב באופן חריג בממצאים עובדתיים של בית משפט קמא וקבע כי שני אחים יהיו שותפים במשק בחלקים שווים בנחלה כאשר השימוש שיעשה על ידי כל אחד מהם הוא השימוש הנעשה על ידיהם. פסק דין זה עומד  בניגוד לנוהלי מנהל מקרקעי ישראל שהגבילו רישום משקים ע"ש בעלים אחד בלבד (אלא אם כן מדובר בבני זוג). מדובר במשק חקלאי שנרכש בשנת 2007 ע"י 2 אחים ונרשם על שם אח אחד מבין השניים כמקובל בנחלות. בעקבות סכסוך בין האחים, הוגשו תביעות הדדיו

בתאריך ה- 13.5.2020 רשות מקרקעי ישראל (להלן רמ"י) קיבלה את החלטה 4814 המוסיפה תנאי סף להצטרפות להסדר בעניין התגוררות שני אחים בנחלה ואפשרויות הסדרה. ההחלטה מאשרת את המשך התגוררות של האחים בנחלה, כאשר התגוררותם נעשתה כדין, עם פטירת ההורים הופכת ההתגוררות להפרה. 'עידן הנחלה המהוונת', המאפשר בנייה של בית שלישי בנחלה, העניק את ההזדמנות לכמה אחים להתגורר בנחלת הוריהם. עם זאת, לפי הוראות רמ"י שקדמו להחלטה, בעת פטירת ההורים לא ניתן להרשות את המשך מגוריהם של כל האחים פרט ליורש הזכוי

ראו בקישור המצ"ב: https://www.ihaklai.org.il/index.php/component/k2/item/34046 הקניית זכויות בנחלה חקלאית בהבטחה שבעל-פה מעת לעת אנו סוקרים פסקי דין וכותבים מאמרים אשר דנים בסוגיות מורכבות בנחלות חקלאיות ומשקי עזר, אגודות שיתופיות וועדים מקומיים ואחרים כדי להציג בפני לקוחתנו את ההשפעות פסקי הדין על אנשי המרחב הכפרי ובכלל. ביום 21/5/2020 פסק בית המשפט לענייני משפחה בירושלים והכיר כי הבטחה בעל-פה מקנה זכויות בנחלה . הזכויות בהן הכיר בית המשפט בפסק דין זה הינן זכויות למגורים

ראו בקישור המצ"ב: https://l.facebook.com/l.php?u=https%3A%2F%2Fwww משקי העזר במושבים הינם בעלי מעמד מיוחד ושונה מזה של הנחלות במספר נקודות עיקריות אותן נפרט בהמשך. מספר הנחלות ברחבי הארץ עומד על עשרות אלפים לעומת מספר משקי העזר שהוא נמוך משמעותית ועומד על אלפים בודדים (כ – 2000 משקי עזר). משק עזר "נולד" בדרך של גריעת השטחים החקלאים של הנחלה ממתיישב שעיקר עיסוקו ופרנסתו לא היו מהמשק החקלאי. במקרים אלו בהם הפרנסה לא הייתה מהמשק החקלאי, נגרעו מהמתיישב השטחים החקלאים של הנחל

ראו בקישור המצ"ב https://www.ihaklai.org.il/index.php/component/k2/item/33987-תכנון-נכון-לצריכת-מים-בחקלאות-אריה-חייקין,-עו״ד-ו-שרון-מאור,-עו״ד

בית המשפט העליון דן לאחרונה במקרה של מחלוקת מי גובר לעניין ירושת נחלה: האם יורשים עפ"י הצוואה או יורשים עפ"י דין? האם יש חובת פיצוי? לא נותיר אתכם במתח, ונגלה כי בית המשפט העליון קבע שכאשר הצוואה קובעת יורש אחד לנחלה והיא לא קובעת שעל יורש זה לפצות את היורשים האחרים, היא גוברת על ירושה על פי דין ואין חובת פיצוי. המשמעות היא, היא כשיש צוואה שקובעת מיהו היורש של הנחלה, השאלה מי מבין היורשים ההאחרים מוכן והמסוגל לקיים את המשק החקלאי, אינה רלוונטית. בעלי נחלות, חשוב מאד לערוך צוו

הייתה לי הזכות להעביר ערב עיון בכפר מונש שבמועצה האזורית עמק חפר. עלו לדיון מספר נושאים אקטואליים וחשובים היום יותר מתמיד עבור בני רשות בנחל